
10 ספט דיני עבודה- העסקת עובדים, השלכות משפטיות וחופשה בחג
מאת: עו"ד אלדר מנורי
דיני העבודה מהווים את המסגרת הנורמטיבית ליחסים שבין עובד למעביד. לאור פערי הכוחות הטבעיים בין הצדדים, מצא לנכון המחוקק לרתום עצמו לטובת שמירה על חופש העיסוק, זכויות העובד והגנתן.
בין החוקים הרלוונטיים לענייננו נמנים חוק שעות עבודה ומנוחה המסדיר את שעות וימי עבודתו של העובד לרבות הפסקות, חוק הודעה לעובד, המטיל על מעסיק למסור לעובד הודעה ו/או הסכם העסקה בדבר תנאי העסקתו למן 30 יום מיום תחילת העסקתו, חוק פיצויי פיטורים, המסדיר את זכותו של העובד לקבלת פיצויים בעת סיום יחסי עובד- מעביד, חוק הודעה מוקדמת, המסדיר את אורך התקופה על הודעת סיום העבודה, בטרם החליט מי מהצדדים לסיים את היחסים ועוד חוקים רבים, אשר עליהם מתווספים גם צווי הרחבה כללים כגון צו הרחבה בדבר פנסיה חובה המחיל את חובת ההפרשה לפנסיה לכל השכירים במשק והסכמים קיבוציים בין מעסיקים שונים לבין התסתדרות העובדים.
דיני העבודה הינם קוגניטיביים, משמעות הדבר היא, שלא ניתן להתנות עליהם אף בהסכמת הצדדים, אלא לטובת העובד. קרי- דיני העבודה נועדו לקבוע מכסת מינימום לשכר, ימי חופשה, אחוזי הפרשות וכו', אשר לא ניתן לגרוע מהם אף בהסכמת העובד. תביעות משפטיות שמקורן ביחסי עובד מעביד- נדונות בבית הדין לעבודה, אשר שופט על פי דיני העבודה, שנועדו בכללותן להגנת העובד.
העסקת עובד שכיר מציבה בפני המעסיק סוגיות משפטיות רבות ומעמידה אותו בפני חשיפות משפטיות מהן יוכל מעסיק שאינו בקיא בדיני העבודה להיפגע בתום לב ולו רק בשל חוסר ידיעתו. כך לדוגמא, גוף מעסיק, אשר מועסקים בו למעלה מ- 20 עובדים, מחויב ליתן למרואיין שהתראיין אצלו הודעה בדבר המשך או הפסקת ראיונותיו בתוך 14 יום, אחרת יהיה חשוף לתביעה רק בשל זאת. במידה ובחר להעסיקו, חייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה מפורטת בדבר תנאי העסקתו בתוך 30 יום, אחרת קמה לעובד עילת תביעה כנגד המעסיק בשל אי מסירת הודעה כאמור. גם סיום יחסי העבודה אינם יכולים להתבצע בהודעה סתמית שתינתן ע"י המעסיק. הפסיקה הכירה בזכות לשימוע ומייחסת לכך חשיבות רבה. מעסיק השוקל לפטר עובד, מחויב למסור לעובד זימון לשימוע, לאחריו לקיים לעובד שימוע מנומק ולשמוע את טענותיו בנפש חפצה, תוך תיעוד השימוע לפרוטוקול שיימסר לעובד ורק לאחר כל אלו לקבל החלטה שקולה. מעסיקים רבים נתבעים בכל יום בעילות שמקורן בחוסר ידיעה או חוסר שימת לב. כמובן, שלתביעות אלו מתווספים עוד רכיבים רבים ותביעה ממוצעת מוגשת על סך עשרות אלפי שקלים.
פתרון מוצע למיגור החשיפות המשפטיות כלפי המעסיק, הוא העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם. העסקה דרך חברת חיצונית, מפקידה בידה של זו את מירב האחריות המשפטית כלפי העובד ולעניין הפקת תלושי השכר, זכויות סוציאליות וכו'. חברת כוח אדם, תחסוך למעסיק את הפרוצדורה שבגיוס העובד, את חשבות השכר הנלוות להעסקתו ואת מירב החשיפה המשפטית הנובעת ממנה. על כן, גופים רבים מעדיפים, לעבור מהעסקה ישירה על ידם, להעסקה ע"י חברת כוח אדם ועל ידי כך, לחסוך לעצמם טרחה רבה והתמודדות מול סוגיות משפטיות בדיני העבודה.
טיפ לחג: לקראת תקופת החגים הבאה עלינו לטובה, נמצא לנכון לחדד את הוראות החוק לפיהם משך יום עבודה בערבי חג ימשך כשעה פחות משעות התקן המקובל ליום עבודה. בהתאם לכך, ניתן לנכות לעובד שבחר לפדות יום חופשה בערב החג- יום חופש מלא. עבודה בחג משמעה עבודה בימי מנוחה, ולפיכך, יעמוד שכרו של עובד שעבד ביום חג, בסך 150% משכרו ביום חול.
המאמר נכתב ע"י עו"ד אלדר מנורי, מומחה בדיני עבודה.
לייעוץ מקצועי פרטני, ניתן ליצור קשר עם המשרד בדואר אלקטרוני:eldar@manori.co.il או בטלפון 03-5394123
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד.